הַסֻּכָּה
אֶת הַסֻּכָּה צָרִיךְ לְהָקִים מִתַּחַת לְכִפַּת הַשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם גָּלוּי וְלֹא מִתַּחַת לְעֵץ אוֹ לְבַיִת אוֹ לְמִבְנֶה אַחֵר.
מִדּוֹת גָּבְהָהּ, אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ שֶׁל הַסֻּכָּה, נִקְבְּעוּ עַל-יְדֵי הָרַבָּנִים וּמַתְחִילִים לִבְנוֹת אוֹתָהּ מִיָּד עִם צֵאת יוֹם-הַכִּפּוּרִים בְּסִיּוּם הַצּוֹם.

הַסְּכָךְ
הַסְּכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת עָשׂוּי מֵחֳמָרִים הַצּוֹמְחִים מֵהָאֲדָמָה, כְּגוֹן עֲנָפִים אוֹ עָלִים, הַסְּכָךְ חַיָּב לִהְיוֹת מְנֻתָּק מֵהָאֲדָמָה בְּעֵת הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ, לָכֵן אָסוּר לְמָשָׁל לְכוֹפֵף עֲנָפִים הַצּוֹמְחִים עַל הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁיְּכַסּוּ אֶת הַסֻּכָּה.
 הַסְּכָךְ צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַסֻּכָּה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁיִּתֵּן יוֹתֵר צֵל מֵאֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם וְשֶׁיִּהְיֶה נִתָּן לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ אֶת הַכּוֹכָבִים בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה.
מִכֵּיוָן שֶׁהַסֻּכָּה מֻגְדֶּרֶת כַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת, נוֹהֲגִים לְקַשֵּׁט אוֹתָהּ בְּצוּרָה נְעִימָה. אֲנָשִׁים רַבִּים נוֹהֲגִים לִתְלוֹת בָּהּ פֵּרוֹת וּפְרָחִים מֵהַתִּקְרָה, וּלְהַדְבִּיק עַל הַקִּירוֹת תְּמוּנוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשֶׁל נוֹשְׂאִים שׁוֹנִים הַקְּשׁוּרִים לְיַהֲדוּת.

שִׂמְחַת תּוֹרָה
שִׂמְחַת-תּוֹרָה הוּא הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת, אַךְ, לְמַעֲשֶׂה, הוּא חָג בְּעַצְמוֹ. בְּיוֹם זֶה מְסַיְּמִים אֶת קְרִיאַת פַּרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרְאִים מִדֵּי שָׁבוּעַ, וְעַל-כֵּן זֶהוּ חַג שֶׁל סִיּוּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַתְחָלָתָהּ הַמְּחֻדֶּשֶׁת. בְּיוֹם זֶה מַגִּיעָה שִׂמְחַת הַחַג לְשִׂיא . בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת נוֹטְלִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה בַּיָּדַיִם וּמַקִּיפִים, תּוֹךְ שִׂמְחָה וְרִקּוּדִים, אֶת הַבִּימָה שֶׁבַע פְּעָמִים וּשְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת-הַתּוֹרָה, מִנְהָג זֶה נִקְרָא "הַקָּפוֹת".
הַיְּלָדִים נוֹהֲגִים בְּחַג זֶה לֶאֱחֹז בַּיָּד דֶּגֶל וְעָלָיו צִיּוּר מְקֻשָּׁט שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה זֶהוּ "דֶּגֶל שִׂמְחַת תּוֹרָה".